פסק-דין בתיק עפ"ג 63978-12-12

            המערערת הורשעה בבית-משפט קמא בעבירה של גניבה בידי עובד, עבירה על סעיף 391 לחוק העונשין (2 עבירות). על-פי הנטען, בעלה של המערערת ואחר עבדו כשומרים במחסן מסויים, שומרים מטעם חברת שמירה. המערערת נלוותה לבעלה ולאחר, והשלושה, כך על-פי הנטען בכתב האישום, גנבו סחורה מאותה חברה שבה שימש בעלה של המערערת והאחר כשומרים.

            הדיון בפנינו התחיל בתאריך 29.4.13. דיון זה הסתיים בפסק-דין חלקי ובו קבענו, כי המערערת תורשע בעבירה של גניבה ולא גניבה בידי עובד, שזוהי העבירה שבה הורשעה מלכתחילה. נימוקי להחלטה זו פורטו בפסק הדין החלקי ואין מקום לחזור עליהם.

ראינו לנכון באותה ישיבה לקבל תסקיר משלים, שיתייחס לחלקו האחר של ערעורה של המערערת שבפנינו. כוונתנו לעתירה לסיום ההליך ללא הרשעה. סברנו, כי יש מקום להמשיך לעקוב אחרי המערערת, במיוחד כך כאשר חלפה תקופה של כחצי שנה מאז מתן התסקיר האחרון ועד לישיבה שהתקיימה, כאמור, ביום 29.4.13.

היום מונח בפנינו התסקיר הנוסף. בדומה לתסקיר המקורי, הוא ממליץ בפה מלא על סיום ההליך ללא הרשעה. שירות המבחן מציין, כי המערערת פעלה מתוך מערך היחסים הזוגי בינה לבין בעלה. עוד מפרט תסקיר שירות המבחן את נסיבותיה האישיות, את העובדה שכרגע היא נותרה כמפרנסת יחידה ל- 4 ילדים, לאחר שבעלה, שהיה, כזכור, נאשם באותה פרשה, מרצה עונש מאסר. המערערת נעדרת גורמי תמיכה משפחתיים ועול הפרנסה עליה. עוד מציין שירות המבחן, כי המערערת מבקשת להשתלב בעתיד בתחום החינוך לגיל הרך. הרשעה תחסום בפניה את הדרך להשתלב במסלול זה. לענין זה נציין, כי בתסקיר הקודם דובר על-כך שהמערערת גם סיימה לימודים בתחומים כלכליים והוצגו אף תעודות בהקשר זה.

כפי שניתן לצפות, הסניגור שב ועותר לסיום ההליך ללא הרשעה. המדינה מצידה מדגישה את חומרת העבירות שמדובר בהן, את העובדה שמדובר בשתי עבירות, גם עבירת גניבה ולא עבירה של גניבה בידי עובד, את החומרה שבפרשייה כולה, שבה נגנבה סחורה שהיתה שייכת למעבידה של המערערת. באופן כללי הטענה היא כי המערערת איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו לענין סיום הליך ללא הרשעה.

התלבטנו לא מעט באשר לתוצאה הנכונה והראוייה בתיק זה. נטלנו לעצמנו פרק זמן נוסף במהלך היום כדי לשוב ולשקול את מכלול העובדות, שעל-כן לא ניתן פסק הדין מיד. לאחר שעשינו זאת וכאמור, הדגש הוא על ההתלבטות שקדמה להחלטתנו, ההחלטה היא להיעתר לבקשה לביטול הרשעתה של המערערת.

אלו נימוקינו:

המערערת טענה במקרה זה, כפי שעולה הן מעובדות כתב האישום שהן לעצמן, ועוד יותר מכך מן האמור בתסקירי שירות מבחן - בהשפעתו של בעלה. לא רק בהשפעתו, אלא למעשה, כפי שמציין שירות המבחן "מתוך עמדה מוחלשת וכנועה בתוך הקונסטלציה הזוגית". הרושם מקריאת תסקירי שירות המבחן הוא, כי המערערת למעשה הועמדה במצב של חוסר ברירה, או לפחות היתה צריכה לגלות אסרטיביות וכוח של ממש כדי להתנגד לבעלה. אין למערערת כל רקע פלילי קודם. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי היא מצרה על מעשיה ומבינה היטב את משמעותם. ועדיין לא היינו מתערבים, שהרי מקובלים עלינו מושכלות היסוד בתחום זה, שחרשו בפסיקה תלם עמוק. אין צורך לשוב ולומר, כי ככלל עבירה שבוצעה - הרשעה בצידה, ורק לעיתים נדירות מסתפק בית המשפט בדרך של סיום ההליך ללא הרשעה. אולם, לענין זה החלטתנו נובעת בעיקר ממצבה המערערת, העובדה שהיא אם לארבעה ילדים קטנים שאותם היא צריכה לפרנס. התרשמותנו היא, כי ההרשעה אכן תחסום בפניה את הדרך בהקשר זה, וכאמור, אנו נותנים לכך במקרה הנוכחי משקל מכריע. אנו נותנים משקל גם לעובדה שהכסף כולו נתפס. אנו רואים להבהיר חד משמעי, כי אלולא עובדה זו, חרף כל האמור לעיל, היינו מותירים את ההרשעה בעינה. אנו נותנים משקל גם לכך שהמערערת אכן בעלת השכלה, שתאפשר לה ככל הנראה להשתלב במקצוע שבעזרתו תוכל לפרנס את ילדיה והרשעה, כפי שציינו לעיל, תחסום בפניה אפשרות זו.

לפיכך, באופן חריג, אנו נעתרים, כאמור, לבקשה ומבטלים את ההרשעה.

המערערת תעמוד בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה אחת מהיום. שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם סיומה של התקופה.

<#3#>

ניתן והודע היום א' אב תשע"ג, 08/07/2013 במעמד הצדדים.

ניתן היום,  ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.